שיעור

 הידיים על ההגה כבדות. מקומטות. הוא ממלא את המושב בגוף הענק שלו, הריח המתקתק שלו ממלא את המכונית כולה. אחר-כך תגלה שהזין שלו קצר, עבה.

קראו עוד »

בית אמיתי

בית. בית אמיתי. שתי קומות ואולי גם מרתף, עליית גג שבה נערם העבר בלי דוחק, גינה מטופחת עם פינות של פרא, מזווה ובו אלכוהול מגוון

קראו עוד »

עכשיו הגוף

עכשיו אני רוצָה לדבר בשם הגוף. הוא הרי מנוע מכל דיבור – אהיה לו אם כן מתרגמת. הגוף פשוט, לפחות מצד רצונותיו. והוא רוצה כמו

קראו עוד »

תודה, לא

וכשנהגה העירה חיפשה את המשפט האחד, המשפט שיהיה גם ברכה גם כישוף, המשפט שינָקה מתוכה את אִמה, ינקה אותה מכל תא שבו נאצר זיכרונה, ימרק

קראו עוד »

דן סרבן

דן הוא ילד די קטן עם אף עגול ופה חייכן ילד טוב, חמוד, סקרן, דן הכי אהוב בגן.  "דני בוא," קורא לו תום, "שחק איתי," צועק אז רום, "בוא שחק

קראו עוד »

האמא של כל הפצצות

גבירותי, רבותי, זה לא עסק: הם מתרבים כל הזמן. זה חלק מאורח החיים שלהם, זה חלק מהתָרבות שלהם, אי אפשר לעצור אותם: העניים פשוט ממשיכים

קראו עוד »
סגירת תפריט