פלאש, שיצא לאור לראשונה בשנת 1933, מספר את סיפור חייו של כלב הקוקר ספאנייל של המשוררת הוויקטוריאנית אליזבת בארט בראונינג. אף שפלאש חווה בעצמו הרפתקאות לא מעטות הוא בעיקר משמש אמצעי המאפשר לנו הצצה לחיי בעליו, אל הימים שבהם התגוררה בראונינג, צעירה וחולה, ברחוב וימפול המפורסם בלונדון, אלחיזוריו של רוברט בראונינג, לבריחתם המשותפת לאיטליה ולחייהם שם.
קוונטין בל, אחיינה והביוגרף של וירג'יניה וולף, תיאר את פלאש כניסיון לתאר "את רחוב וימפול, וייטצ'אפל ואיטליה מנקודת ראותו של כלב, ליצור עולם כלבי של ריחות, נאמנויות ותאוות."
הספר, הכולל איורים מקוריים של ונסה בל (אחותה של וולף) ותצלום של הכלב ששימש מודל לפלאש, מיטיב להדגים את ההומור הנפלא של וולף יותר מכל יצירה אחרת.
פן/ידיעות ספרים, 2010
כמה הערות משלי על תרגום וולף: "נפלא לתרגם את וירג'יניה וולף. היא אוניברסלית. היא מדויקת. היא כל-כך כל-כך קרובה. זאת אולי הפריבילגיה העיקרית שכרוכה במשימה. הקרבה האינטימית – קרבה של נפש בנפש, אשה באשה, שפה בשפה. לשקף בעברית, משפט אחר משפט, את המלים המוקפדות של וולף. להשתהות עליה, להשתעות איתה, להשתאות ממנה עד בלי די. כי הפירוק המוחלט שחיוני למעשה התרגום מזמן מבט אחר מזה של הקריאה הרגילה, מבט פנימי אל קרביו של המנגנון שמייצר בסופו של דבר את האמנות."
"אמת מקובלת היא, שהשושלת שגיבור ספר הזיכרונות הזה מתייחס אליה עתיקה ביותר. לא ייפלא אם כן שמקורו של השם עצמו אבד בתהום הנשייה. לפני מיליונים רבים של שנים רחשה וגעשה בתסיסת התהוות הארץ הנקראת כיום ספרד. חלפו העידנים; הופיעה צמחייה; במקום שיש בו צמחייה, חוק טבע הוא שיהיו ארנבים. ובמקום שיש בו ארנבים, דאגה ההשגחה לכך שיהיו כלבים. עד כאן אין כל מקום לשאלות או להערות. אך כאשר אנו שואלים מדוע הכלב שתפס את הארנב נקרא ספַּנייֶל, מתחילים לצוץ ספקות וקשיים." להמשך הפרק הראשון ב-e-vrit
תלמה אדמון, NRG: "מובן שוולף הביקורתית אינה חוסכת הערות עוקצניות על הרודנות הגברית במשפחה, על ההתעלמות משכונות העוני הסמוכות לרחוב היוקרתי, ועל ההתמכרות לסיאנסים ספיריטואליים שהמשוררת הנהיגה בווילה בפירנצה, עד כי כמעט שכחה את דבר קיומו של פלאש, כלבה הנאמן."
עיצוב העטיפה: עדה רוטנברג