"היה היתה פעם מלחמה.
"היה היתה פעם מלחמה באסיה, ועם הטרגדיות שלה נמנתה העובדה שהיא באה בעקבות מלחמת העולם השנייה, מלחמה מודרנית שהצליחה איכשהו לשמר או להחיות חלק מהריגושים והמעללים של מלחמות קודמות. אבל המלחמה האסיאתית הזאת לא הצליחה לייצר שום מעללים מלבד מיתוסים מהגיהנום. בקרב הבריות שעוותו לבלי הכר − אפילו, ואולי במיוחד, לבלי יכולת להכיר את עצמן − היו אלמנה קנדית ואמריקאי צעיר שחשב על עצמו כעל האמריקאי השקט או האמריקאי המכוער, לסירוגין, ולא רצה להיות לא זה ולא זה, אלא רצה דווקא להיות האמריקאי החכם, או האמריקאי הטוב, אך ברבות הימים למד לזהות בעצמו את האמריקאי האמיתי, ולבסוף פשוט את האמריקאי המחורבן."
זהו סיפור על ויליאם "סקיפ" סנדס, יתום מלחמה מפרל הרבור ומרגל–מתלמד שחושב שהוא מנהל מבצעים פסיכולוגיים מטעם הסי-איי-איי כנגד הוייטקונג, ועל חלק מהאסונות שפקדו אותו תודות לדודו המפורסם, גיבור מלחמה המכונה בחוגי המודיעין "הקולונל". זהו גם סיפורם של הנהג הוייטנאמי של הקולונל, נגויין האו ושל אשתו קים, ושל חבר הילדות של האו, איש הוייטקונג טְרַנג תאן, ושל האלמנה הקנדית קתי ג'ונס, ושל האחים בילי וג'יימס יוסטון ושל עוד בני אדם שנלכדו בתעתועיה של מלחמת וייטנאם. "עץ עשן", זוכה פרס ה-National Book Award לשנת 2007, הוא כרוניקה של דיסאינפורמציה ידועה מראש, רחבת יריעה ומקוטעת, שמשתרעת בין הפיליפינים, וייטנאם ומלזיה, ונמתחת על פני שני עשורים, מרצח קנדי ועד 1983. בבל, 2012
"מתרגמת הספר ליה נירגד חושבת שבכל הנוגע לתכני הספר הרלוונטיות לקורא הישראלי ברורה: 'הספר עוסק במלחמה, על החלומות ועל הזוועות שבה, על השקרנות המזלזלת ועל הכנות מכמירת הלב שבה. העובדה שהדברים קורים בווייטנאם במאה שעברה אינה ממעיטה מעוצמתו של הקשר הישיר הזה. להפך, לפעמים קל יותר לגעת במקומות הכי חשופים כשמדובר באחר. הספר מעביר באופן מצמרר את האלימות המיותרת, את ההתפכחות והכסילות. הקריאה בו היא מעין סיור מאחורי הקלעים של מעללי הגבורה. ומה שיפה הוא שאין כאן ביטול מוחלט של הגבורה: ברור לגמרי שיש לה מקום אמיתי, מיתולוגי אפילו. אלא שהילת הגבורה יוצרת מרחב פרוע שבו פורקים כל עול, שבו יש לאחדים זכות לקבוע גורלות וגבולות. מולה נחשפת תמימותו של הטירון, בשר התותחים, זה שלעולם מגלה את האמת מאוחר מדי. ובתווך – המפעילים, הציניקנים, אלה שמנצלים את החזקים ואת החלשים גם יחד, שיושבים במקום רחוק ובטוח, שמזיזים על המפה פיונים וגם גנרלים. לא צריך הרבה יותר מזה כדי למשוך את הקורא הישראלי, לא?'." טיים אאוט
דביר צור, הארץ: "ג'ונסון לא מרחם על הדמויות של 'עץ עשן" או על הקוראים ובכך עיקר כוחו של הספר. יש בו תיאורים שדווקא החסכנות מעצימה את השפעתם, ניכור שאופף את האדם למול המוות המיותר, ובעיקר תהייה בנוגע למצעד האיוולת האמריקאי שאין בו תובנות לאורך זמן או ניסיון להשתחרר משליחת הידיים למקומות רחוקים. קשה להישאר אדיש לספר שכזה, שנתלה באילנות גבוהים ומהם משקיף על ארצו בפיקחון ובעצב."
עיצוב העטיפה: דודי בן הרא"ש