ארגנטינה של שנות השבעים. עיר שדה קטנה בלב הפאמפס. חוקר משטרה קשיש ועיתונאי מבואנוס איירס יוצאים לחקור פרשיית רצח מוזרה ומוצאים עצמם מול מניעים שונים ונקודות מבט משתנות, שמהם עולים סיפור משפחתי נפתל ושחיתות מקומית חובקת כל. צירוף לא שכיח של מותחן קולח ויצירה ספרותית איכותית. חרגול/מודן, 2012
"טוני דוּראן היה הרפתקן ומהמר מקצועי, וכשנתקל באחיות בֶּלָדוֹנָה זיהה הזדמנות לקחת את כל הקופה. המֶנאז'-א-טְרוּאָה הזה זעזע את העיירה ועמד במשך חודשים במוקד תשומת הלב הכללית. שוב ושוב הופיע עם אחת מהן בחדר האוכל של מלון פְּלאסָה, אבל איש לא יכול לדעת מי מהן איתו כי התאומות היו זהות עד כדי כך שאפילו כתב היד שלהן היה זהה." להמשך הפרק הראשון בחרגול
רות אלמוג, הארץ: "הספר רדף אותי ימים רבים, שבהם ניסיתי להתמודד עם השאלות שהוא מעלה, שכן הוא רומאן פילוסופי, המתמודד בין שאר בעיות עם שאלת השאלות: מהי האמת ועל מה מדברת האמת. עצם הצגת השאלה הזאת מבליעה את היחסיות העגומה של מה שאנו חושבים כאמיתי."
יותם שווימר, YNET: "האמת היא בעיני המתבונן, וכך אצל פיגליה הדמויות מציגות את האמת שלהן, ורצף הפרשנויות אינו מאפשר לקבוע אמת אחת מוחלטת. פיגליה אינו מתעניין בפתירת תעלומות ובעיות, הוא מעוניין בהצפתן, בשיח עליהן; בהצגת מורכבות היחסים שבין המציאות ותפיסתה, בין האירוע ופרשנותו, ובין היעדר אמת אבסולוטית לעובדת השקר הבלתי נמנע. הוא עושה זאת באלגנטיות, כשהוא נע ללא הרף בין קולות רבים, המשתלבים זה בזה."
עיצוב העטיפה: תיר להב-רדלמסר