מבעד למנהרה

בדרכו לחוף ביום הראשון לחופשה, עצר הילד האנגלי באחד מעיקולי השביל והשקיף מטה אל מפרץ פראי וסלעי, ואחר כך אל החוף הומה האדם שהיה לו מוכר כל כך משנים קודמות. אמו המשיכה לצעוד לפניו, ובידה תיק פסים ססגוני. זרועה הפנויה, שהתנופפה בחופשיות, נראתה לבנה מאוד בשמש. הנער הביט בזרוע הלבנה, החשופה, והסב את עיניו, שזעף כלשהו הסתתר בהן, אל המפרץ ואחר כך שוב אל אמו.

כאשר הבחינה שאינו צועד לצידה הסתובבה לאחור. "אה, הנה אתה, ג'רי!" אמרה. היא נראתה קצרת רוח, אחר כך חייכה. "מה קרה, יקירי, אתה מעדיף לא ללכת איתי? אתה מעדיף…" היא כיווצה את גבותיה, מתייסרת אשר לסוגי הבילויים שאולי הוא משתוקק להם בסתר, ושלא עלו בדמיונה מרוב שהיתה עסוקה או פשוט פזורת נפש. היטב הכיר את החיוך המיוסר, המתנצל הזה. הוא נמלא חרטה ומיהר לרוץ אחריה. ואף על פי כן, בשעה שרץ, הביט לאחור אל המפרץ הפראי; וכל שעות הבוקר, כששיחק בחוף המוגן, חשב עליו.

דרכו לחוף ביום הראשון לחופשה, עצר הילד האנגלי באחד מעיקולי השביל והשקיף מטה אל מפרץ פראי וסלעי, ואחר כך אל החוף הומה האדם שהיה לו מוכר כל כך משנים קודמות. אמו המשיכה לצעוד לפניו, ובידה תיק פסים ססגוני. זרועה הפנויה, שהתנופפה בחופשיות, נראתה לבנה מאוד בשמש. הנער הביט בזרוע הלבנה, החשופה, והסב את עיניו, שזעף כלשהו הסתתר בהן, אל המפרץ ואחר כך שוב אל אמו.

כאשר הבחינה שאינו צועד לצידה הסתובבה לאחור. "אה, הנה אתה, ג'רי!" אמרה. היא נראתה קצרת רוח, אחר כך חייכה. "מה קרה, יקירי, אתה מעדיף לא ללכת איתי? אתה מעדיף…" היא כיווצה את גבותיה, מתייסרת אשר לסוגי הבילויים שאולי הוא משתוקק להם בסתר, ושלא עלו בדמיונה מרוב שהיתה עסוקה או פשוט פזורת נפש. היטב הכיר את החיוך המיוסר, המתנצל הזה. הוא נמלא חרטה ומיהר לרוץ אחריה. ואף על פי כן, בשעה שרץ, הביט לאחור אל המפרץ הפראי; וכל שעות הבוקר, כששיחק בחוף המוגן, חשב עליו.
להמשך קריאה במעבורת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט