לאחר מותו של חואן סַלְוָוטְיֵירָה חוזרים בניו הבוגרים מבואנוס איירס לכפר כדי לטפל בירושה: מחסן ענק עמוס בגלילים מצוירים. סלווטיירה, שהפך בגיל תשע לאילם בעקבות נפילה מסוס, החל לצייר בסתר בגיל עשרים סדרה של גלילי בד ארוכים שתיעדו בפרטי פרטים את חייו.
היצירה המונומנטלית מעוררת את סקרנותו של הבן הצעיר, מיגל, והוא מחליט לפתוח את הגלילים. ככל שנחשפים הבדים נחשפים גם סודות משפחתיים נושנים שמטילים את צילם על ההווה. חסר רק גליל אחד כדי להשלים את היצירה הכבירה, ומיגל מחליט ולצאת ולגלות את עקבותיו. קרן, 2016
"הציור (השחזור שלו) נמצא במוזיאון רוֹאֵל, לאורך מסדרון תת-קרקעי קמור ורחב ידיים שמקשר בין הבניין הישן לביתן החדש. כשיורדים במדרגות נדמה שמגיעים לאקווריום.
הציור זורם כמו נהר על פני כל הקיר הפנימי, שאורכו כמעט שלושים מטר. ליד הקיר ממול יש ספסל, ואנשים יכולים לשבת עליו כדי לנוח ולהביט בציור החולף באיטיות. יום שלם נדרש להשלמת המחזור: מדובר בכמעט ארבעה קילומטרים של דימויים, שנעים באיטיות מימין לשמאל.
אם אומר שנדרשו לאבי שישים שנה לצייר אותו, זה יישמע כאילו לקח על עצמו להשלים יצירת ענק. נכון יותר יהיה לומר, שהוא צייר אותו במשך שישים שנה."
להמשך קריאה בקרן
עיצוב העטיפה: ירמי אמסטר