אגדה

בכפר אחד לא רחוק חיה אשה קטנת אמונה. במבט חורך היתה סוקרת שדות ושבילים ורואה בהם רק קוצים ויבלית, מבוקר ועד ערב היתה רוטנת על

קראו עוד »

דְּבַר האֵם

לדעתי את נהנית מזה. וזה כבר לא קשור אליו, ובטח לא אלי, וגם לא למה שקרה. זה שאת, אחרי עשרים שנה, עוד רוצה לדבר איתי

קראו עוד »

מיומני הקורונה

חזר לו האיש מהמכולת עם שקיות, ושתי ידיו עטויות כפפות. הניח את השקיות על הרצפה והשולחן. שפך הכול מהשקיות אל השולחן, הלך לזרוק את השקיות

קראו עוד »

מחוצה

קברתי את אמא בספר פירקתי לגורמים כרכתי במלים ועוד מלים גילמתי בדמות – והנה באמת נעלמה. עוד מעט תראה אור ארוזה כחפץ, נסחרת בחנות, –

קראו עוד »

רציונלי-אמוציונלי

האולר היה גם שווייצרי וגם מפורק. מי יכול לעמוד במתח כזה. אולר שווייצרי אמיתי, שחלק ממנו, חלק מהכיסוי ליתר דיוק, נעלם. אולר שהיה מתנה יקרה,

קראו עוד »

תפילת ערב

היה קיץ, והשדיים שלה עוד היו קטנים. כשהלכה ברחוב החם הכול שימח אותה. כמה שנים גרה המשפחה בארץ קרה, שאנשיה מסוגרים בבתים, בחליפות, בגינונים שנותרו

קראו עוד »
סגירת תפריט