"שכל ישר" פורסם כחצי שנה לפני הצהרת העצמאות האמריקנית, ונחשב ליצירת מופת במסורת המניפסטים הפוליטיים בשל סגנונו הרטורי המעולה.המנשר כולל התקפה חסרת מעצורים על המוסדות האריסטוקרטיים וקריאה נחרצת לתושבי המושבות באמריקה לנתק את מוסרות השלטון הבריטי ולהקים ממשלה רפובליקנית עצמאית. החיבור שהפך במהירות לרב מכר בינלאומי ומילא תפקיד מכריע בתולדות תנועות החירות והשוויון באירופה ובאמריקה. זהו מסמך מאלף המביא לקוראים בני-ימינו את קריאת המרי ההיסטורית שצלילותה לא נפגמה בחלוף השנים. לספר נוספה הקדמה מאת פרופ' איתן גלבוע, מרצה בכיר למדע המדינה ולתקשורת ומומחה לארצות-הברית באוניברסיטת בר-אילן.
תומס פיין (1809-1737) נולד באנגליה אבל חי ופעל הן בארצות-הברית הן בצרפת ברגעי השיא ההיסטוריים של שתי האומות: במהפכת העצמאות האמריקנית ובמהפכה הצרפתית. פיין היה רב-אמן בכתיבת חיבורים חריפים ומעוררי מחשבה, ואף שילם לא פעם מחיר כבד על סגנונו התוקפני, על דעותיו הרדיקליות ועל תעוזתו. פיין, שהורשע באנגליה בפרסום דברי הסתה, מצא מקלט בצרפת, ואף נבחר לאסיפה הלאומית. התנגדותו להוצאתו להורג של לואי ה-16 יצרה עימות בינו ובין הקבוצה היעקובינית בראשות רובספייר, והוא נכלא וכמעט הוצא להורג בגיליוטינה. לאחר שחרורו מהכלא הצרפתי שב פיין לארצות-הברית ואז גילה שכפירתו הפומבית בדת הממוסדת הפכה אותו, שופר המהפכה האמריקנית, למוקצה מחמת מיאוס בעיני בני ארצו המאומצת.
הוצאת המרכז האקדמי שלם, 2007
"מחברים אחדים טעו עד כדי כך בין חברה לשלטון, עד שהותירו הבחנה מועטה ביניהם, אם בכלל; והנה, לא די שהם שונים זה מזה, גם מקורם שונה. החברה היא תולדה של צרכינו, השלטון — של רשעותנו; זו הראשונה מקדמת את אושרנו על דרך החיוב, על ידי שהיא מאגדת את כל זיקות לבנו, ואילו זה האחרון עושה זאת על דרך השלילה, ברסנו את מידותינו הרעות. החברה מעודדת פעילות הדדית, ואילו השלטון נוטע בינינו מחלוקת. זו מטה לנו חסד, וזה משית עלינו עונש."
לספר השלם באתר ההוצאה
עיצוב העטיפה: אריקה הליבני