קברתי את אמא בספר
פירקתי לגורמים
כרכתי במלים ועוד מלים
גילמתי בדמות – והנה באמת נעלמה.
עוד מעט תראה אור
ארוזה כחפץ,
נסחרת בחנות,
– אז יהיה הספר למצבה
כריכותיו לוחות בטון הכולאים אותה לעד
מרחיקים אותה ממני אם ארצה ואם לא.
ועדיין אני רוצה, ורק געגועים לאהבה
עוד שולחים אותי לגרד ולראות
אם יש בכלל פצע
געגועים לאהבה שהיתה ולא היתה
שרצתה להיות ונסתתרה ושוב ושוב התעקשה
חירפה בגישוש את נפשה,
את נפשי,
ונסה לאחור על אדמה שחרבה
שבה לאחור,
ולא כלעומת שבאה.
פברואר 2019