"את אריה אני מכירה, כבר ראיתי אותו כאן, הוא מסתובב עם כובע גרב שחור ומשקפי שמש עם עדשות מראה, אפשר לראות את ההשתקפות של מה שהוא רואה אבל לא ברור מה הוא רואה באמת, הוא מדבר אל האנשים כאן בתיעוב שרק הזלזול ממתן אותו קצת. 'שיזדיינו, די, אין כוח,' הוא אומר לדרור. הוא מדליק עוד סיגריה, עומד עכשיו בתוך המחסום לבדוק תעודות, מעשן לאנשים בפנים, מפזם לעצמו שיר של להקת הדורבנים. אני מכירה את השיר, כבר חודשיים הבת שלי מזמרת, 'מה המצב איתך, מה המצב יא גבר.' אבל אריה שינה קצת את המלים, הוא שואל, 'מה המצב חייל,' ועונה, לפי הפזמון, 'תזיז את התחת, תניע את האגן, שמח שוב במודה, הקצב בלגן.' הפלסטינים עומדים בלי לזוז."
אריה הוא רק אחד מחיילים ישראלים רבים שליה נירגד הכירה בחורף האחרון, כשעמדה מדי שבוע במחסום קלנדיה וראתה אותם ממררים את חייהם של פלסטינים בשירותה של מדיניות לא-אנושית וחסרת-פשר. מניסיונה זה נולד חורף בקלנדיה: תיאר מדויק, מצמרר, מרתק ולפעמים גרוטסקי של התעללות מתמשכת, נבזית ומיותרת. חרגול, 2004
עיצוב העטיפה: תמיר להב-רדלמסר; תצלום: מיקי קרצמן
קלנדיה, א־ראם, 27.11.2003
"'אני אקרע לך את התחת!'"
כבר חושך בחוץ, התנועה בצידו הדרומי של המחסום דלילה, אנשים בבגדי חג, עם סירים ומתנות בידיים, ממהרים לסעודת עיד אל־פיטר ברמאללה.
זה מתלקח תוך שנייה. 'אל תדבר איתו ככה!' אנחנו צועקות על החייל, 'אתה לא תדבר איתו ככה!'
שתי נשים צועקות בעברית, חייל צעיר עם לחיים סמוקות ומשקפיים, גם הוא צועק בעברית, ומסביב, במעבר הצר והמתפתל בין קוביות הבטון, קבוצה של נשים פלסטיניות וגבר זועם במרכזה, וילדים, ועוד כמה אנשים שלא שייכים לעניין באופן ספציפי, אבל הם נדחסים שם, והם שומעים. אף אחד מהם לא צועק ככה על החיילים." להמשך הפרק הראשון ב-e-vrit
עמרי הרצוג, הארץ: "לפני הפוליטיקה צריך לומר: ליה נירגד היא סופרת מחוננת. הסיפור על המתרחש במחסום קלנדיה היא משימה כפוית טובה: מי רוצה לשמוע, בחוסר האונים הכללי, על הרשעות ועל השרירותיות של מחסומי צה"ל בשטחים הכבושים? אבל כשמתחילים לקרוא את 'חורף בקלנדיה' אי אפשר להניח את הספר מהיד. זו לא שאלה של עמדה פוליטית, זו שאלה של כשרון לספר סיפור, ונירגד עושה את מה שנדמה כבלתי אפשרי: היא טווה סיפור שמקפיא את הדם ואת הדעת, בלי ליפול למלכודת של קלישאות צדקניות או מוסרניות, ובלי לטעון לאובייקטיוויות של תיעוד שאפשר להפעיל נגדה את ארסנל ההכחשה השגור."
אריאנה מלמד, YNET: "המחסום הופך למיקרוקוסמוס של מורכבות חיינו ככובשים, מבלי שהכותבת מאבדת ולו לרגע את המצפן המוסרי שלה ואת הצורך המתמשך שלה לבחון את עצמה ואת מעשיה בתוך הברוטאליזציה וההתבהמות המתמשכת שלנו מזה, ובתוך הסבל המתמשך שלהם מזה."
שאול סתר, וואלה: "כישראלית, כאשה, ככותבת עברית עבור קוראים ישראלים, מגיעה נירגד למחסום תוך שהיא פותחת את ההגדרות האלה לבחינה מחודשת. לישראלי, לדובר העברית, שבשל כך הוא מוכן להטות לה אוזן, היא אומרת: "בטח שאני מפריעה! זה מה שאני עושה כאן! בשביל זה אני פה!"
מחסום תחת השפעה – כתבה בהארץ 
Haaretz interview – Cry for me Qualandiya
ההצגה בבימויה של נולה צ'לטון, בסמינר הקיבוצים ובתאטרון היהודי ערבי
צבי גורן, "הבמה": "הצגת תיאטרון נדירה, הן באיכויותיה והן בהיותה התייחסות אמנותית בו-זמנית למתרחש כאן, אצלנו. לא בדרך של רמיזה ולא באמצעות מחזות מהקלאסיקה העולמית שעובדו לצורך הזה. זאת הצגה שחייבת להימשך ולהופיע כל זמן שהמציאות המתוארת בה ממשיכה להעיק על שני העמים, הכובש והנכבש."
Human Checkpoint – הצגה של קבוצת התיאטרון הגרמנית WU-WEI 
חורף בקלנדיה – הצגה בתיאטרון סמינר הקיבוצים
לדף על ההצגה באתר סמינר הקיבוצים »
ההצגה בגרמנית »