עוד ועוד מלים,  מדייקות אמת, מבקשות יופי.    
 קולי שלי, מחפש ולעתים מוצא,    

 וגם קולם של אחרים, שלהם השאלתי מלים משלי:
 הנה, זאת, זאת המלה
 והרי חברתה היאה לה
 הנה, כך יעמדו זו לצד זו
 והנה פסיק,
 הנה נקודה.
 הנה סוף סוף אוויר לנשימה.

תקרובת

אלף-בית של ממשות

*מחזור ראשון*

בלי להמציא סיפורים, בלי סיפורים בכלל אבל בלי לחסות תחת גלימת השירה, בלי שורות קצרות לסמן שכאן קורה משהו אחר; ובכל זאת, איך לומר, בכל זאת להביע, לתת למציאות לפעפע מבעד למלים, להידחק דרכן, ביניהן, לתת לשרירות לחתוך באינסוף וכיוון שכך לתת לשפה עצמה את הסכין החותכת, להתחיל על כן

למי שבתחילת הדרך ולמי שכבר במקצוע – מפגשי למידה אינטנסיביים בקבוצות קטנות, שכולם נועדו בסופו של דבר לברוא מחדש בעברית את מה שנאמר לגמרי אחרת.

מעולם לא נתקלתי בהצגה כל כך מובנית, חכמה, בהירה ופוקחת עיניים של הסוגיות הייחודיות שמתרגמים ומתרגמות לעברית צריכים להתמודד אִתן.

תמי אילון-אורטל

את מה שלמדתי בסדנה יישמתי ישירות בעבודה, והיא היתה טובה יותר מכל הבחינות. פשוט לכו על זה. אל תפספסו.

רחלי לביא

סגירת תפריט